החלטה בתיק עמ"י 13819-04-12

1.         לפני ערר על החלטתו של בית משפט השלום בעכו (כב' השופט זיאד סלאח) אשר הורה, בהחלטתו מיום 8.4.2012, על מעצרה של העוררת עד ליום 10.4.2012 (היינו, מחר) שעה 14:00.

2.         העוררת נעצרה בידי המשטרה ביום 6.4.2012 כחשודה בשהייה בלתי חוקית בארץ. המשיבה הגישה לבית המשפט קמא בקשה לעצור את העוררת למשך 8 ימים בשל כך שנטען כלפיה כי היא נכנסה לישראל שלא כדין. 

            בית המשפט קמא נעתר לבקשה באופן חלקי בלבד, כאמור לעיל. בית המשפט ציין כי בא כוח המשיבה טען בפניו כי על פי הלכה פסוקה שניתנה על ידי בית המשפט העליון לא ניתן להגיש כתב אישום ללא אישור של משרד הפנים על כך שהנדון שוהה בארץ באופן בלתי חוקי.

            בית המשפט ציין שכשלעצמו הוא סבור כי ניתן להגיש כתב אישום אף בטרם קבלת תעודת עובד ציבור של משרד הפנים כאשר עובדי משרד הפנים נמצאים בחופשה מרוכזת עד לתום ימי חול המועד של פסח שהמסתיימים ביום 15.4.2012 . על שום כך נעתר לבקשה באופן חלקי בלבד כאמור לעיל.

3.         העוררת טענה, באמצעות בא כוחה עו"ד תומר בן חמו, כי היא צעירה תושבת השטחים בת 22 אם לשני ילדים אשר נכנסה לישראל כדי לקבץ נדבות. נטען כי "לא יעלה על הדעת להמשיך ולהחזיק בעוררת עצורה עד אשר יחזרו אנשי משרד הפנים מחופשתם".

            העוררת טענה כי בנסיבות העניין יש לשחררה ולא להמתין לסוף פגרת הפסח.

4.         בא כוח המשיבה טען בפני כי מדובר בעוררת שכבר נדונה בעבר בגין שהייה בלתי חוקית בארץ ובית משפט השלום שדן בעניינה גזר עליה 5 ימי מאסר וכן מאסר על תנאי. ואולם, לא חלפו שבוע וחצי מיום שסיימה לרצות את עונשה, היא שבה ונתפסה כשהיא עוסקת בקיבוץ נדבות בצמתים באיזור הגליל המערבי וכפר יאסיף.

            ב"כ המשיבה, פקד נימר בדר, טען כי מדובר בתופעה של ניצול תינוקות וילדים קטנים כדי לקבץ נדבות וכי המשטרה נלחמת בתופעה האמורה.

            ב"כ המשיבה הציג בפני בית המשפט תעודת עובד ציבור החתומה על ידי מר גדעון חסן מרשות האוכלוסין וההגירה, שהונפקה ביום 25.3.2012 ממנה עולה כי ביום 22.3.2012 העוררת לא החזיקה ברשיון לישיבת ארעי או קבע לפי חוק הכניסה לישראל, התשי"ב - 1952. בנוסף לכך, הציג בפני בא כוח המשיבה, תעודת עובד ציבור של סגן דני גור ממפקדת המינהל האזרחי באיזור יהודה ושומרון מיום 6.4.2012 שבו אישר עובד הציבור, מתוקף תפקידו ממפקדת המינהל האזרחי באיזור יהודה ושומרון, כי בין התאריכים 1.1.2009 ועד 6.4.2012 לא החזיקה העוררת בהיתרי כניסה או שהייה לצורך תעסוקה או לכל צורך אחר.

            בא כוח המשיבה ביקש, על כן, לדחות את הערר.

5.         לאחר עיון בטענות באי כח הצדדים ובמכלול נסיבות העניין, הגעתי למסקנה כי מן הדין לדחות את הערר.

            אף אני כמו השופט הנכבד קמא סבור כי בנסיבות העניין, על סמך תעודת עובד הציבור של רשות האוכלוסין וההגירה מיום 25.3.2012 ניתן להגיש כנגד העוררת כתב אישום לאלתר, מבלי להמתין לכך שפקידי רשות האוכלוסין וההגירה יחזרו לעבודתם לאחר פגרת הפסח.

            סבורני כי בנסיבות העניין היתה מלוא ההצדקה להיענות לבקשתה של המשיבה לבית המשפט קמא לעצור את העוררת. זאת, משום שהעוררת בהתנהגותה, בכך שכ - 10 ימים לאחר ששוחררה ממאסר בגין עבירה דומה, שבה ונתפסה כשהיא שוהה באופן בלתי חוקי בארץ כשהיא עוסקת בקיבוץ נדבות תוך ניצולם של תינוקות.

            הואיל ומדובר בתושבת השטחים, שיש להבטיח את התייצבותה להליך המשפטי שיפתח נגדה, הרי שלא נפל כל פגם בהחלטתו של בית משפט קמא.

6.         אשר על כן ולאור כל האמור לעיל אני דוחה את הערר.

ניתנה היום, י"ז ניסן תשע"ב, 09 אפריל 2012, במעמד הצדדים.  התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: